מעמד של כבוד גלובלי

המובילה הבלתי מעורערת בתחום הסטייבלקוינס היא חברת Tether, שהפכה לשחקנית מרכזית בשוק הפיננסי העולמי. נכון למאי 2025, Tether מדורגת במקום ה־19 בין מחזיקי האג”ח של ממשלת ארצות הברית – מעל מדינות כמו גרמניה – עם היקפי החזקות משמעותיים.

מודל הפעולה של Tether פשוט אך גאוני – עבור כל יחידת USDT שהיא מנפיקה, החברה שומרת רזרבה של דולר אחד ומשקיעה אותו בנכסים נזילים, ובראשם אג”ח של ממשלת ארה”ב. מנגנון זה מבטיח את יציבות המטבע מצד אחד, ומצד שני מאפשר לחברה ליהנות מרווחי ריבית קבועים, כאלו שהצטברו לכ-13 מיליארד דולר בשנת 2024 בלבד ובטח בתקופות של עליות בשוק הקריפטו. מעבר לרווחים המרשימים, חברת Tether תורמת בפועל לכלכלת ארה”ב ומשמשת כספקית נזילות משמעותית לדולר – מה שמחזק עוד יותר את מעמדו כמטבע המרכזי של הכלכלה הגלובלית.

תחום הסטייבלקוינס כמקדם רגולציה

והשוק? הוא יישר קו. במאי 2025, הסנאט האמריקאי אישר את חוק ה-GENIUS – רגולציה מקיפה וראשונה מסוגה שמסדירה את תחום הסטייבלקוינס. החוק מחייב את כל מנפיקי המטבעות היציבים להחזיק רזרבות מלאות, לפעול בשקיפות מלאה ולעמוד תחת פיקוח רגולטורי הדוק.

לראשונה, נמתחים קווים ברורים בשוק שהוגדר עד אז כאפור וחסר גבולות. מה שנתפס בעבר כהמצאה פרועה ולא בטוחה– בשל חוסר שקיפות מצד המנפיקים – מקבל כעת מעמד חוקי ורשמי והופך לחלופה מעשית לדולר הדיגיטלי שלא יצא לפועל.

ייתכן שבסופו של דבר, לא הבנקים המרכזיים יהיו אלה שיכתיבו את העתיד של הכסף הדיגיטלי – אלא דווקא המטבעות היציבים, שנולדו מהשוק – וקיבלו רגולציה בדיעבד.

השפעה גיאופוליטית 

הדינמיקה של סטייבלקוינס היא לא רק כלכלית, אלא גיאופוליטית. מדינות כמו רוסיה, שחסומות מגישה ישירה לדולר בגלל סנקציות, עדיין תלויות בדולר כדי לסחור עם מדינות אחרות. הפתרון? שימוש בסטייבלקוינס מגובי דולר – שמאפשרים גישה פונקציונלית לדולר מבלי להיות תלויים במערכת הבנקאות האמריקאית.

יש פה משחק כפול: מצד אחד, זה מאפשר לרוסיה ולעוד מדינות “עקיפה” של המגבלות. מצד שני – זה דווקא משרת את ארצות הברית, כי זה שומר על הדולר כמטבע השולט גם בהינתן סנקציות ואף מייצר לו ביקוש.
במילים פשוטות: גם כשהדולר נחסם, השימוש בו לא חייב להפסיק – אלא פשוט להחליף את דרכו בצורה לא פורמאלית.

האם סטייבלקוינס יחליפו את הדולר הדיגיטלי?

CBDC (Central Bank Digital Currency) הוא מטבע דיגיטלי שמונפק ישירות על ידי הבנק המרכזי של מדינה, ונועד לשמש כתחליף דיגיטלי לכסף מזומן. בארה”ב, מהלך זה קודם על ידי הממשל הקודם, מתוך כוונה ליצור גרסה רשמית של “דולר דיגיטלי”.

אולם עם כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן ב־2025, הוא עמד בהבטחת הבחירות שלו וביטל את פרויקטי ה־CBDC האמריקאי. לדבריו, מטבע כזה עלול לשמש ככלי לפיקוח על אזרחים ולפגוע בחירות הפרט, ולכן עצר את קידומו לחלוטין.

בפועל, מה שנראה כמהלך של ביטול – עשוי להתברר כתחליף חכם: סטייבלקוינס כמו USDT ו-USDC כבר ממלאים תפקיד דומה מאוד לזה של מטבע דיגיטלי רשמי – אך בלי צורך לפתח תשתית ממשלתית חדשה, להתמודד עם התנגדות ציבורית או להסתכן באי קיום הבטחותיו.

כך, במקום CBDC ריכוזי שמנוהל על ידי הממשלה, השוק מקבל גרסה דומה – רק בדמוי חברה פרטית, פעילה ובעלת אחוזי אימוץ גבוהים, שמפחיתה סיכונים תפעוליים ופוליטיים תוך שמירה על שליטה בדולר כעוגן כלכלי גלובלי. וכאשר הפתרון הזה נתמך ברגולציה ברורה, הוא עשוי לתפקד כ”דולר דיגיטלי ממשלתי” – רק שמי שמנפיק אותו הוא גוף פרטי ולא מדינה. על פניו זה עשוי להישמע מוזר, או אפילו מטריד – אך בפועל, גם חלקים נרחבים מהמערכת הפיננסית הקיימת פועלים במבנה דומה. לדוגמה, הפדרל ריזרב – הבנק המרכזי של ארצות הברית – משלב בין גוף ציבורי לבין בעלות פרטית של הבנקים. גם בישראל, בנקים מסחריים (פועלים, דיסקונט וכו) מנפיקים בפועל כסף חדש דרך אשראי, תחת רגולציה ופיקוח של בנק ישראל.

במובן הזה, סטייבלקוינס לא שוברים את המודל – אלא ממשיכים מגמה קיימת של הפרטה מבוקרת, עם שקיפות, יעילות שוק ופיקוח רגולטורי.

בין ביטקוין לסטייבלקוינס

למרות שביטקוין וסטייבלקוינס פועלים באותו מרחב דיגיטלי, הם משרתים מטרות שונות לחלוטין. ביטקוין הוא נכס מבוזר ונדיר, שמבוסס על עקרונות של חירות, עצמאות, חופש – והוא נתפס כ”זהב דיגיטלי” או אמצעי לשמירת ערך לטווח הארוך.

לעומתו, סטייבלקוינס נועדו לספק יציבות – הם מוצמדים לדולר (או כל מטבע פיאט אחר), מונפקים לרוב על ידי גופים פרטיים וריכוזיים, ומשמשים כאמצעי תשלום נוח, מקור לנזילות, ומנגנון גישור בין העולם המסורתי לתחום הקריפטו. בעוד שביטקוין מייצג את החזון והאידיאולוגיה ומהווה נכס שעולה בערכו, הסטייבלקוינס מהווים תשתית לקיום כסף הפיאט הקיים בצורה דיגיטלית.

שיעור בחדשנות

אבל אולי הדבר המרתק ביותר הוא דווקא מה שהסטייבלקוינס מלמדים אותנו על חדשנות.
כשהתחילו לדבר עליהם, הם נראו כמו פתרון זמני – משהו טכני, לא סקסי, לא מהפכני כמו ביטקוין או חוזים חכמים. לא היה ברור מה בדיוק עושים איתם ומה ה-USE CASE.
ופתאום, כמה שנים קדימה – הם בלב מערכת התשלומים הגלובלית של הקריפטו אך גם של העולם המסורתי, מקדמים רגולציה ומהווים תחליף למטבע ממשלתי מרכזי.
זה מזכיר לנו שבחדשנות אמיתית, אי אפשר לדעת מראש לאן הדברים יתפתחו ואיזה סדרי עולם ישתנו. לכן היום איני מזלזלת בשום טכנולוגיה שצוברת אימוץ, מתוך האמונה שיימצא ה-USE CASE המושלם שלא חשבנו עליו או לא ידענו אותו בתחילת הדרך.

האם סטייבלקוינס מראים לנו את חזון הבלוקצ’יין?

דיסקליימר 

המאמר נועד לצרכי מידע בלבד ואין לראות בו המלצה או ייעוץ השקעה. ההחלטות הפיננסיות הן באחריותכם בלבד, ואני ממליצה לכל אחת ואחד ללמוד, לחקור לפני ביצוע השקעות.