חשבון נפש לקראת יום כיפור ומסע אל החופש

לפני שתקראו את הפוסט הזה, שעשוי להישמע קצת רוחני, אציין שאני אדם רציונלי רוב חיי – קצינה בצבא, מהנדסת עם שני תארים וחובבת עולמות המדע. אך לאחרונה, משהו בי השתנה. הפוסט הזה אינו קשור ישירות לביטקוין ולקריפטו, אך ללא האפשרות לחקור את מהות החופש דרכם, ייתכן שלא הייתי מגיעה לתובנות אלו. איני מאמינה במקריות בחיים, אני מאמינה שהכל קורה בצורה מדוייקת כדי שנעבור דרך ומסע חיים, אם השכלנו להבין את זה אנחנו נגדל ונצמח ואם לא כנראה שנאלץ לעבור את אותם שיעורים ולהיות בתחושות של חוסר אונים וחרדות.

מסע לאומי ואישי 

השנה שחלפה העבירה אותנו מסע מאוד גדול במישור הלאומי. שנה בה התחזקו לנו הרבה דברים, כמו זה שיש לנו עם מיוחד,שהוא החוזקה והסגולה האמיתית שלנו בכל מלחמות העבר וכנראה גם בכל מלחמות העתיד, את ההבנה שמנהיגים לא תמיד יודעים הכל. זה לא נרשם כביקורת, אלא שעובדה שהידע והשכל נמצא פעמים רבות אצל האנשים יותר מאשר אצל המנהיגים, ככה תמיד הרגשתי בבגרותי בתור מפקדת לקצינים מצויינים בצבא שיש דברים שהם יודעים טוב ממני וזה נהדר.
 

במישור האישי הייתה לי שנה ממש עוצמתית שקרו בה כמה אירועים מאוד משמעותיים כמו זה שחגגתי 40, השתחררתי מהצבא בטעם מר, שניתי מקצוע ויצאתי לעסק עצמאי. אבל השינוי העמוק שעשיתי הוא שחרור מהרבה אמונות, נרטיבים שעל פיהם חשבתי שאני צריכה לחיות עד היום ואינם משרתים אותי כלל. 

השנה חוויתי שחרור אמיתי. שחרור מכאב מאוד גדול שהיה לי לאחר ה-7/10 ברמה הלאומית, לצד כאב מאוד גדול שחוויתי במישור האישי לאור זה שעזבתי את הצבא לאחר סיום חוזה העסקה של 14 שנות שירות. זה היה משבר מתמשך שהתחיל שנה לפני השחרור שכבר ידעתי שאני משתחררת ועד כמה חודשים טובים לאחריו שכעסתי מאוד על הצבא. הרגשתי שפיטרו אותי ושזה לא הוגן שזה קורה לקצינה שעד לפני רגע הייתה מצטיינת חיל. הקרובים אליי מכירים את הקושי, ברשת פחות, אבל חשוב לי שידעו את זה כי זה השחרור של הכעס שהיה לי כלפי המערכת וקצת כלפי המדינה במשך קרוב לשנתיים. 

לימים הבנתי שהמשבר שחוויתי הגיע אליי לא במקרה, הוא בא ללמד אותי משהו בחיים ולהראות לי דרך אחרת. יאמר לזכותי שהייתי פתוחה להסתכל על זה ממקום צנוע של שינוי ולמידה ולא רק כמסכנה וקורבן של המערכת כפי שבחרתי להסתכל על זה תקופה ארוכה.

משמעות הגורל

הסיבה שהבנתי את זה הייתה דווקא בגלל שראיתי ופגשתי אישית אנשים שנקלעו ליישובי העוטף או למסיבה בנובה ב7/10 והם בכלל גרים במקומות אחרים ומה הסבירות שדווקא ב7/10 הם יהיו באיזור שישנה את חייהם לעד. 

לראשונה הפנמתי את משמעות הגורל ככזה שפוגש אנשים בסיטואציות שלעיתים הם לא יכלו בכלל לדמיין בלי התראה וללא שליטה על כך. ההפנמה הזו גרמה לי להבין שאני שחקנית בעולם של חוסר וודאות, שאין לדעת מה יגיע אליי מחר בין אם לטוב ובין אם לרע. אבל יש לי יכולת להשפיע על איך יראו הדברים על ידי האופן בו אני מתמודדת עם מצבים שנקלעים לדרכי. אני מאמינה שעל זה נתבע המשפט המפורסם “הכל צפוי והרשות נתונה”, כלומר הגורל ידוע, אבל הרשות שלי להחליט איך להתמודד ולעצב אותו.

מסע אל החופש

הרשות שלי היא על איך אני מגיבה למה שקורה ולא על מה שקורה. הבחירה שלי היא כמה אני מקבלת, זורמת או מתנגדת לסיטואציות שנקלעות לדרכי. זה נכון לגבי מצבי האישי ואפילו למצב של המדינה. וזו הייתה העבודה הכי משמעותית שעשיתי בחודשים האחרונים –  ריפוי הנפש. הבנתי שאני בחיים האלו כדי ללמוד, שאני באה להשתלמות בעולם, שהגורל שלי ושל כל אדם ושל העם שלנו הוא מסע אישי ולאומי. והוא לא סתם ומקרי, להפך הוא מדויק והוא בא ללמד אותי משהו ואם אעבור את השיעור, אקבל הזדמנות שלא הייתה מעולם. אם לא אלמד, השיעור הזה יפגוש אותי שוב ושוב בסיטואציות שונות. הבנתי שככל שאני אכעס ואהיה קורבן של המערכת זה מה שאקבל חזרה – עוד סיבות להיות קורבן, מלאת כעס וביש מזל. זה משהו שמאוד קשה להתנתק ממנו ולשחרר את התחושות האלו, בין אם הן משרתות אותי ובין אם לא, אבל הבנתי שאני חייבת כדי שאוכל להמשיך הלאה בחיי.

הדרך שלי לשחרר את זה עברה בהרבה מדיטציות שמעולם לא עשיתי בעבר, בגילוי הטבע שמעולם לא הכרתי אותו, בדמיון של מה אני רוצה שיקרה לי, משהו שאף פעם לא היה לי זמן לחשוב עליו, ובזרימה של החיים במקום לנסות ולשלוט בהם באדיקות ולתכנן כל פרט ופרט. ממש כמו בנהר שלא תמיד אדע לאן הוא לוקח אותי, אבל שהשיעור הגדול שלי הוא לזרום – עם חוסר הוודאות, עם ההזדמנויות וגם עם הסיכונים. ככל שאתנגד לנהר אחווה יותר מלחמה וקושי עד שאכנע לו בלית ברירה לכן עדיף לזרום מאשר להתנגד. זה הוביל אותי להבנה שלנסות לייצר וודאות בעולם זה משהו שמנוגד לחוקי הטבע וכל ניסיון שלנו כבני אדם לייצר אחד כזה באמצעות סדר וחוקים מלאכותיים הוא המצאה שמקלה עלינו מנטאלית, אך לא יכולה באמת להשיג וודאות אמיתית.  

גיליתי את הטבע, כמה מקור השראה וריפוי הוא מהווה עבורי ועבור כל אחד ולצד זה כמה אנחנו מנותקים ממנו בלחץ השוטף של החיים. מי שעוקב אחריי בסטוריז, יודע כמה עבודות גינה וחקלאות אני עושה. זה גרם לי ללמוד הרבה על החיים ועל העולם, על זה שיש חוקי טבע, שהם מעליי ולא בשליטתי ואין אף חוק שיכול לשלוט בהם. 

הקשבה עצמית

תמיד זה נשמע לי קלישאה מאוד גדולה. רק השנה הבנתי את המשמעות שלה. השנה לקחתי פסק זמן ולא עברתי ישר לעבודה הבאה. עשיתי את זה כדי להקשיב לעצמי ופחות לרעשים מבחוץ, פחות להיות נתונה לדעות של אחרים, לפחדים וקשיים שאנשים חווים עם כמה המצב קשה. הבנתי שהתחושות האלו הן שלהם ולא שלי ואסור שזה יחדור אליי לנשמה, זה לא שלי.  

ניתקתי את החדשות שמשדרות סטרסס מתמיד, אפילו הפתיח של החדשות מלחיץ גם שאין על מה, כנראה שרוגע ושקט לא מייצר מספיק רייטינג. זה לא החדשת שלי, זה מה שמעניין אחרים לשדר לי (בהקשר הזה אגיד שמה שחשוב באמת מגיע אליי בלי להתעדכן באתרי חדשות).

ניטרלתי ציפיות שיש לאנשים בסביבה שלי שאלך למשרה השכירה הכי שווה ביקום, זו הציפייה שלהם, לא שלי. 

השנה עבדתי קשה לסנן רעשים ובחרתי בקפידה מה נכנס אליי לנשמה, כי התפקיד שלי הוא לשמור עליי ולהבחין מה אני רוצה שיכנס אליי ומה לא. דעות ופחדים של אחרים יכולים לזהם את הנפש שלי ואני השומרת בשער! הנפש שלי היא הדלק שלי, היא זו שצובעת את כל עולמי, בין אם בצבעים טובים ושמחים ובין אם באפלה וכאב. למדתי לשמוע כאב ופחדים של אנשים ולהבחין שזה שלהם ולא שלי ושאני יכולה לגלות אמפתיה מהצד, אך לא להזדהות ולא להכניס את המטען שלהם לעולמי הפנימי. הבנתי שאם אני רוצה טוב בחיי עליי לעשות טוב ולהעצים אחרים, כנ”ל לגבי שפע ואהבה ובידיעה מוחלטת שאלו יחדרו לעולמי הפנימי.

השנה גיליתי רמות צניעות מאוד גדולות, הבנתי שאין אמת אחת, יש הרבה דעות ואף אחד לא יודע מה האמת באמת, בטח בעידן של מלא פייק ברשת והמון מחקרים ודעות שסותרים אחד את השני או חדשות מגמתיות שמשדרות את אותו הדבר בכל התחנות. זה נכון לגבי כל אדם ולא משנה כמה אתם אוהבים ומעריכים אותו, אל תקשיבו לו- תקשיבו לעצמכם, כי האמת היחידה היא האמת שלכם ולא שלהם ולא משנה כמה הם סמכותיים ובעלי ביטחון עצמי. האמת שלכם תצבע את כל העולם בחיזוקים שאתם צריכים בכדי לאשש את האמונות הללו. יותר מזה, אם לא אדע מה האמת שלי, אסבול מבלבול שנובע מריבוי דעות ומידע ומהמון הפחדות שמשודרות לנו בכל מקום. בלבול כזה יכול לגרום לחוסר אונים וחרדות אינסופיות.

הקשבה עצמית היא משהו שאיננו רגילים אליו, היא דורשת עבודה ומיומנות, כך שאם אינכם מבינים מזה אומר להקשיב לעצמי, זה מובן ובסדר ואשמח לסייע בחינם ובאהבה

השנה אפסיק לשפוט ואגלה יותר חמלה, כי מי אני שאשפוט? אני בסך הכל בת אדם, מוכשרת ככל שאהיה, באתי בעצמי לכאן כדי ללמוד ולהתפתח, ואיני שונה מאף מנהיג, מנטור או מורה דרך דגול בהקשר הזה. זה האופן בו בחרתי לראות אנשים אחרים ששופטים אותי שמי שמם לשפוט אותי או אנשים אחרים שהם בעצמם צריכים ללמוד ולהתפתח.

ככל שאני יותר שלמה עם האמת שלי, אני יותר משוחררת, יותר לוקחת אחריות, פחות שופטת, פחות אשמה ופחות מאשימה. אני דווקא יותר אופטימית ומזמנת לעצמי דברים טובים שהעולם מחזיר לי באהבה.  

כי אלו הם חוקי הטבע. אני לא המצאתי אותם. וככה אפשר להגיע לשחרור אמיתי.

אז השנה אני מאחלת לכולנו שנה שנדע להכיל יותר ולהיות פחות ביקורתיים ושיפוטיים כלפי עצמנו ואחרים- זו רמת צניעות אמיתית וזה לדעתי השיעור שאנחנו אמורים לעבור כעם. מאחלת לנו לבחור במה להזין את עצמנו והנשמה שלנו ולא לתת לאחרים לעשות זאת עבורונו, זה הדלק שצובע את עולמנו ורשות הזו ניתנה לנו במתנה. מאחלת לנו לשחרר כעסים ולהבין שחוסר וודאות זה חוקי הטבע ואף חוק או מדינה לא יכולים באמת להבטיח אותם הרמטית. ככל שנשכיל להבין את אלו יותר, נצפה פחות מאחרים וגם לא נתאכזב.  האמונה הזו יכולה לשחרר למסע אל החופש.

חג שמח, חתימה טובה ושנה טובה, בשורות טובות לכל עם ישראל ותחושת שחרור וחופש לכולם,

קריפטו וומן
 
נ.ב.
מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה כדי לא לפספס את הפוסטים הבאים. ניתן לעקוב אחריי ברשתות החברתיות, לינקים בסוף העמוד ואם אתן נשים, מוזמנות להצטרף לקהילת קריפטו וומן ששמה לעצמה למטרה להנגיש ולקרב עוד נשים לתחום.
 

המשיכו לעקוב אחריי

התכנים באתר אינם מהווים יייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתכני האתר משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. על אף מאמצים למנוע זאת, המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, או לא מעודכן. כל הפועל על סמך הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד.