מודה שאני אוהבת את האקדמיה, לקח לי רק שני תארים להבין את זה. השנה החלטתי לקחת את האהבה שלי צעד קדימה ובנות קורס אקדמי בו לימדתי על התפתחויות של טכנולוגיות משמעותיות בהיסטוריה האנושית, החל מגילוי האש והמצאת החשמל ועד לימנו להמצאות ביטקוין על בלוקצ’יין ובינה מלאכותית. בקורס אני מדברת על ההתפשטות והאימוץ של טכנולגיות וההשפעה שלהן על עסקים, כלכלה והחברה האנושית – איך מודלים עסקיים השתנו ובעקבות כך גם תרבויות שלמות. כל זה במטרה להבין האם קורה פה משהו גדול, האם מה שאנו חווים עם ביטקוין ובלוקצ’יין הוא טבעי ובשלבים ראשוניים ואיך יכול להיראות העתיד ביחס למה שקרה במהפכות טכנולוגיות אחרות וגדולות. 

בפוסט הזה, אתמקד במודל פשוט אך מאוד מאפיין את שלבי האימוץ והתפשטות של טכנולוגיות שנקרא מודל רוג’רס. בניתוח אבחן את השלבים שביטקוין ובלוקצ’יין עוברים במטרה לבדוק אם עברנו את נקודת האל חזור, ממנה הם יפרצו ולא ידעכו.

בגלל שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז נתחיל דווקא מהגרף ואיך הוא נראה. התרשים של מודל רוג’רס ממפה חמש סוגי אוכלוסיות באימוץ של טכנולוגיות:  חדשנים, מאמצים מוקדמים, הרוב המוקדם, הרוב המאחורה, מאחרים. 

להלן התרשים:

בואו נבין את סוגי האכלוסיות:

1. חדשנים – סה”כ 2.5% מהאוכלוסיה, אז אל תדאגו   והם מסוג האנשים שממש מנסים דברים חדשים עוד לפני שכולם שמעו עליהם, יזמיים באופי.
2. מאמצים מוקדמים – 13.5% מהאוכלוסיה – כאלו שמבינים הזדמנויות של טכנולוגיה ונכנסים אליה ראשונים ונהנים מראשוניות (לדוגמא מי שמיישם AI בעסק שלו ראשון יהנה יותר מאלו שיעשו זאת בהמשך).
3. רוב מוקדם – 34% מהאוכלוסיה שאימצו אחרי המאמצים המוקדמים– מסוג האנשים שלא חוששים מטכנולוגיה, אבל לא בהכרח התוועדו אליה, או ששמעו ממש בהתחלה והיו מעט סקפטים, בשלב הזה החליטו לאמץ אותה.
4. רוב מאוחר – 34% מהאוכלוסיה- שמבינים שהסביבה שלהם עברה לטכנולוגיה החדשה, אז כדאי גם הם כדי שלא ישארו מאחור.
5. מאחרים – 16% מהאוכלוסיה – אלו שאין להם ברירה ואם לא ישתמשו בטכנולוגיה יהיה להם חסרון ופער ביחס לאחרים (לדוגמא: אנשים ללא וואטסאפ יכולים להיות מנותקים ולא לתקשר עם אחרים).

במקביל יש את גרף משוכלל יותר שמתאר את קצב האימוץ של טכנולוגיה ספציפית ומתי היא פורצת את נקודת אל החזור, כך זה נראה:

הגרף הצהוב בא לתאר את קצב האימוץ של טכנולוגיה, ביטקוין במקרה הזה על פני סוגי האוכלוסיות. עפ”י המודל הזה, לאחר שעוברים את נקודת ה- 50% מהאוכלוסיה שמאמצים אותה בנקודת החיתוך בין הגרפים (הנקודה האדומה), אין חזרה אחורה והטכנולוגיה מתפשטת גם לאלו שהתנגדו לה. השלב הזה הוא קריטי במחזור החיים של טכנולוגיה ונקרא המסה הקריטית. באותה מידה אם קצב האימוץ לא הגיע לנקודה הזו, הטכנולוגיה תכשל ותדעך.

כאמור, הגרף הצהוב מתאר את קצב אימוץ הטכנולוגיה, הוא אינו מתאר את מחיר הביטקוין, אך אני ממש חושבת שהוא די מאפיין את המחיר. ככל שיש יותר מאמצים לביטקוין, כך ערכו עולה וזאת לאור ההיצע הקבוע שלו. ככל שיש יותר ביקוש לביטקוין, הביקוש לכרייה הולך ועולה ובהתאם כח החישוב הנדרש. כל זה מצטרף לעובדה שכמות המטבעות בביטקוין קבועה מראש ל-21 מיליון ובכל רגע נתון נדע כמה מטבעות נכרו וכמה נותרו לכרייה. מימד הזמן הוא משמעותי בביטקוין וזה בגלל אירוע החציה שמהווה נקודת ציון משמעותית בהיצע הביטקוין שקיימים בסריקולציה. המחיר שלו עול בהקשר ישיר לכל הנ”ל.

כעת ננסה לקחת את הגרפים הללו ולהשליך עליהם איפה ביטקוין וטכנולוגית הבלוקצ’יין נמצאים מבחינת קצב האימוץ. אם הייתי צריכה לתאר את זה בגרף הוא היה נראה כך:

ביטקוין עדיין נמצא ברוב המקדים, לקראת נקודת האל חזור. יש שיטענו שהגענו אליה ובצדק, אך אציג למה אני חושבת שיש עוד כברת דרך לעבור. טכנולוגיית הבלוקצ’ין משתרכת קצת מאחור ביטקוין ונמצאת דיין בשלב המאמצים המקדימים.

ועכשיו להסבר המלא

ביטקוין עבר את שלב החדשנים והמאמצים המוקדמים:

• יש לו נוכחות משמעותית בשיח הציבורי והרבה חברות ומוסדיים החלו לאמץ אותו, תעודות סל כבר הונפקו, אפילו על אתריום. ביטקוין תופס חלק בבחירות בארה”ב והמועמדים לנשיאות מתייחסים אליו כחלק מהאג’נדה שלהם לכהונה.
• יחד עם זאת, רק אחוז קטן מהאוכלוסיה מחזיק ומשתמש בביטקוין או קריפטו – הערכה נעה בין 2% בכלל העולם לבין 15% מאוכלוסיית ארה”ב). אם אקח בחשבון את תעודות הסל שמנגישות את התחום לעוד עוד סקטורים ואנשים, הייתי משערת שביטקוין עומד על מקסימום 20% אימוץ בכלל המדינות המפותחות.
• התחום עדיין סובל מחוסר אמון או הבנה, התנודתיות גבוהה, הרגולטור מאותגר ואין מספיק מקומות שאפשר לשלם בהם בביטקוין עדיין.
• ביטקוין קיים אצל הרוב המוקדם, מה שהופך אותו להיות כזה שמי שמאמץ אותו, עדיין יכול להיות בעל יתרון ראשוניות שהולך ודועך ככל שעובר הזמן ועוד אוכלוסיות מאמצות אותו.

בראייתי ביטקוין ממש קרוב ובצעדי ענק לנקודת המסה הקריטית שהיא אל חזור, כך שמפה הוא יכול לפרוץ ברמת השימושיות עד שהוא יהפוך להיות מיינסטרים לחלוטין, אמצעי תשלום לגיטימי.

בהמשך הדרך, אלו שהם מתנגדי ביטקוין ושלא ירצו לאמץ אותו ימצאו את עצמם מנותקים וייתכן שלא תהיה להם ברירה. זה עשוי לקחת שנים וכמובן שאי אפשר לנבא את העתיד. 

אציין שיש מי שטוענים שהגענו לנקודת האל חזור ולמסה הקריטית כבר בהשקת קרנות הסל, דבר שהוא נכון מבחינת איזוני הכוחות, משום שברגע שמנהלות הנכסים הגדולות בעולם כמו בלארקוק נכנסת לתמונה, כנראה שהן לא יפסידו כסף ויגרמו להמון להשתכנע ולהאמין בביטקוין. עם זאת, עדיין יש דרך מבחינת כמות האנשים שמחזיקים ביטקוין שעומדת על אחוז נמוך בשביל שתהיה פריצה של ביטקוין אל מרבית האוכלוסיה.

איפה עוברת המס הקריטית שהיא נקודת האל חזור 

בניגוד למודל הקלאסי בו נקודת המסה הקריטית עומדת על 50% משתמשים, אני סבורה כי במקרה של ביטקוין נצטרך כ-30% משתמשים בביטקוין במדינות מפותחות כדי לקבוע סופית את נקודת האל חזור. מעבר לכך יש עוד כמה תנאים שצריכים להתקיים (לא על פי סדר החשיבות):

• כשהרגולטור יכיר וידע איך להתמודד עם ביטקוין
• כשתשלום בביטקוין יהיה מקובל גם באופן ישיר בין ארנק לארנק וגם ע”י מערכות תשלומים נוספים (מעבר לפייפאל, ויזה וכו’)
• כשיהיו פתרונות טובים בחווית השימוש – ארנקים דיגיטלים פשוטים, פתרונות חדשניים לשמירת המפתח הפרטי שמטרידה את מרבית האוכלוסיה והנגשת חווית ואופן קניית מטבעות קריפטו.
• כאשר עוד מדינות, מוסדיים וחברות ציבוריות יהפכו את ביטקוין להיות חלק מתיק ההשקעות/רזרבות וכו’.
• כמובן שיש גם פתרונות טכנולגים שנדרשים – כמו סקיילינג – היכולת לעבד כמות עסקאות, הוזלת עמלות וכו.

מה לגבי בלוקצ’יין 

האמון בטכנולוגיית הבלוקצ’יין היא כזאת שנשענת על האמון בביטקוין. אם ביטקוין מצליח, טכנולוגיית הבלוקצ’יין מצליחה ובהתאם לתקופות בהן ביטקוין עולה, קמות יותר חברות וסטארטאפים בתחום הבלוקצ’יין ומטבעות נוספים והפוך.

מה שכן, טכנולוגיית הבלוקצ’יין תמיד בדיליי, העייניים תמיד נשואות לראות מה קורה עם הניסוי החברתי בשם ביטקוין כדי להבין אם יש עתיד לטכנולוגיית הבלוקצ’יין ואם כדאי לעוד חברות, מוסדיים וגם לרגולטור להכנס לעולם הזה. זה קורה. רק לאט יותר.

הייתי אומרת שטכנולוגיית הבלוקצ’יין עדיין מאחור ביחס לביטקוין ונמצאת עוד בשלב המאמצים המקדימים. הסיבה שאטען זאת היא משום שמסך שוק הקריפטו שעומד על 2.2 טריליון (12 אפסים), 1 טריליון בלבד (כלומר חצי) נמצא בפרויקטי בלוקצ’יין אחרים שאינם ביטקוין ומתוכם רק 85 מיליארד, קרי 8.5% אחוז מהכסף נעולים בחוזים חכמים (מדד TLV) ונמצאים בכל מיני פרוטוקלים ופלטפורמות מבוזרות כמו DEFI, NFT, staking, DAO  ועוד. מדד זה הוא חשוב ומעיד על כמות השימושיות בפרוטקולים של בלוקצ’יין וכמה כסף מושקע בהם.

המאפיין הוא שמי שיכנס בתקופה הזאת לעולמות הבלוקצ’יין – סטארטאפים שיצליחו, יישומי בלוקצ’יין שיפרצו דרך, עובדים שיצברו ידע יהנו מהראשוניות בתחום, מידע רב שהם צברו ביחס לאחרים וביקוש גדול בהמשך. החסרון בתקופה הזו היא שכיאה לכל טכנולוגיה חדשה שפורצת לתודעה, היא מלווה בהרבה יישומים שנכשלים, הונאות וחולשות קוד, חוסר אמון, חוסר שיתוף פעולה מצד הרגולציה וגופים ברי סמכא. הטכנולוגיה אינה יציבה מספיק, תנודתית לרוב וככל שהיא תתייצב, כך היא תהיה יותר ממוסדת וברורה.

מהי נקודת האל חזור

כשיהיה קל ופשוט להשתמש ביישומי בלוקצ’יין, נכון להיום החוויה לא מספיק פשוטה למשתמש הפשוט.

• כאשר מדינות וגופים מוסדיים יעשו שימוש בפלטפורמות מבוססות בלוקצ’יין לניהול נכסים כמו נדל”ן, ני”ע ועוד.
• מתי שיהיה מאוד ברור מתי יש עדיפות לבלוקצ’יין לעומת טכנולוגיות אחרות.
• כאשר יהיו תשתיות בסיסיות טובות יותר – כלים ופלטפורמות שיהפכו את הטכנולוגיה לשימושית ונגישה לפיתוח יישומים מתמקדים.
• שהרגולציה תיצור מסגרת ברורה ותומכת, לרבות סוגיות משפטיות בהקשר של חוזים חכמים

כמובן שיש עוד, אך החלטתי להסתפק באלו שנראות מהותיות.

סיכום התובנות 

יש משפט יפה שכל אחת קונה ביטקוין במחיר שמגיע לה. זה לא עונש, זה רק מעיד כמה היית מהראשונים. אם היית מהחדשניים וראשונה לאמץ, אם היית מוכנה ליטול את הסיכון של לקנות ביטקוין שאף אחד לא ידע מזה, נהנית מיתרון הראשוניות ובמקרה הזה – קניית ביטקוין במחירים נמוכים– אפילו סנטים או דולרים בודדים. ככל שעובר הזמן, קונים במחיר גבוה יותר עד שגם אלו שמתנגדים היום ישתכנעו בעתיד.

מי שקונה ביטקוין היום, נמצא עדיין בחציון של של המקדימים (הרוב המקדים), מהסיבה הפשוטה שאין עדיין מספיק משתמשים בביטקוין. מה שכן, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לנקודת האל חזור ובעתיד גם הסקפטים יבינו שאין להם ברירה.

בלוקצ’יין היא טכנולוגיה מבטיחה, אך סובלת עדיין מסיכונים וחוסר אמון והבנה ולכן כל פרויקט ומטבע בלוקצ’יין שאינם ביטקוין מהווים סיכון גבוה יותר בהגדרה. יזמים, סטארטאפים בתחום יכולים להנות מהצלחות מסחררות אך יותר מכשלונות רבים ואף רמאויות ונוכלויות כמו שקורה היום. עובדים שיכנסו לתחום הבלוקצ’יין היום, יהיו עובדים מבוקשים מאוד בעוד 5-10 שנים כי הם נהנים מיתרון הראשוניות.  כיאה לטכנולוגיה שהיא חדשה ומלאת פרצות יש הרבה רמאויות ונוכליות, ככל שעובר הזמן והתחום מתבגר ומתייצב אלו ילכו ויעלמו ונגלה פרויקטי בלוקצ’יין עם שימושים פורצי דרך.

מקווה שנהנתם מהפוסט, במידה וכן אשמח שתעבירו אותו הלאה על מנת לשת, את הידע. מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה כדי לא לפספס את הפוסטים הבאים. ניתן לעקוב אחריי ברשתות החברתיות, לינקים בסוף העמוד ואם אתן נשים, מוזמנות להצטרף לקהילת קריפטו וומן ששמה לעצמה למטרה להנגיש ולקרב עוד נשים לתחום.

וכמובן, אל תראו בפוסט כהמלצה או ייעוץ השקעה, מדובר בניתוח אישי למטרות לימוד והנגשת הידע.