עליית הבלוק'ציין - דה ז'ה וו של צמיחת האינטרנט?
בעוונתי, אני מרצה באקדמיה. השבוע הסתיים סמסטר בו הרצתי בקורס שהיה לי פשוט מרתק – קורס שעוסק בהתפתחויות של טכנולוגיה ובחינת ההשפעות שלהן על החברה, הכלכלה והעסקים. במסגרת הקורס הזה, חזרתי אחורה בזמן למהפכות שהיו משמעותיות בעולם – החל מגילוי האש, יצירת החשמל, דרך עידן הרשת והמידע שאנו חיים בו ועד למהפכות הנוכחיות של AI ובלוקצ’יין. במאמר הזה אעשה את עבודת הגמר של הקורס במקום הסטודנטים 🙂 ואסקור את נקודות הדמיון של שתי התפתחויות של טכנולוגיות פורצות דרך – האינטרנט והבלוקציין. שתי טכנולוגיות, אחת (אינטרנט) שינתה את העולם והאופן בו אנו מתקשרים והשנייה (בלוקצ’יין) הולכת לעשות זאת בעתיד הלא רחוק.
האינטרנט והבלוקצ’יין
מתחיל שנות ה-90 פרץ האינטרנט לחיינו ושינה דרמטית את האופן שבו אנחנו מתנהלים, צורכים פנאי ושירותים, מתקשרים, עובדים ולמעשה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. העולם השתנה מאז, אנחנו כבני אדם עברנו שינוי חברתי והתנהגותי ובטח שעסקים, ארגונים וכלכלות השתנו.
הבלוקצ’יין לעומתו עדיין טכנולוגיה בהתהוות וקורמת עור וגידים, כאשר ביטקוין הוא הראשון שמחולל את מערכת האמון להעברת כסף בין אנשים ובאופן ישיר בלי אף גורם אמון ומתווך בדרך (בנקים, עורכי דין, רשויות, תאגידים גדולים ועוד). ברגע שהעולם הבין שאפשר לנהל את המערכת החשובה ביותר בחיינו – כסף, ללא בנק, אלא באמצעות טכנולוגיה, מהר מאוד עלתה ההבנה איך אפשר לייצר כלכך הרבה שירותים ללא הגורם המרכזי שמנהל אותן (שירותים פיננסים, רשתות חברתיות, שירותים בסיסיים ועוד).
במאמר זה לא אכנס ללמה חשוב לפזר כח ושליטה ולא להשאיר אותם בידי גופים ריכוזיים ומונופלים. רק אגיד במשפט אחד שההיסטוריה מראה שריכוזיות יתר של משטרים, שלטונות, בנקים ועוד יכולה להביא לתוצאות הרסניות כמו אלימות, שחיתות, דיכוי, ניצול, משברים כלכליים וכו’.
על ההריון והלידה של האינטרנט והבלוקצ’יין
האינטרנט החל בגרסתו הראשונית כפרויקט של משרד ההגנה האמריקאי בשנות ה-60 במטרה לפתח רשת תקשורת שתהיה עמידה בפני תקיפות ואיומים גרעיניים. 10 שנים לאחר מכן נשלחו המיילים הראשונים ששימשו בעיקר את האקדמיה לטובת שיתוף ידע וביצוע מחקרים. רק בשנות ה-90 האינטרנט הגיע לציבור הרחב והביא למהפכה האמיתית של עידן הרשת עם היווצרות הדפדפן הראשון. אמזון נוסדה בשנת 1994 כחנות ספרים אינטרנטית עם אתגרים רבים בתור חלוצה בתחום חדש וגוגל נולדה רק בשנת 1998, כאשר Gmail המוכר הושק ב-2004.
למה אני מספרת את כל זה? כי האינטרנט זו אבולציה רבת שנים שלקח לה עשורים שלמים של התפתחות עד למה שאנו מכירים היום. כ-25 שנים מהיום בו האינטרנט פרץ לציבור הרחב ו-55 שנה לאחר שהמציאו אותו בגרסתו הראשונית והצבאית.
הבלוקצ’יין לעומתו נולד עם קונספט שפותח בשנות ה-90 כרעיון לכסף דיגיטלי, מאז היו ניסיונות לייצר מערכות תשלומים שלא צלחו ובין לבין התפתח בשנת 2001 מנגנון Proof of work עליו מבוסס ביטקוין. ביטקוין בעצמו, שהיה הניסיון המוצלח לייצר כסף דיגיטלי מבוזר נולד בשנת 2009, לפני 15 שנה וכ-19 שנים לאחר פריצת האינטרנט לציבור הרחב. אתריום הושקה בשנת 2015, כ-6 שנים לאחר ביטקוין.
מסקנה: טכנולוגית הבלוקצ’יין מאוד צעירה ועדיין בחיתוליה, לשם ההשוואה בשלב הזה של האינטרנט, המציאו את Gmail.
אחרי שהבנו את זה, נצלול לראות אם יש דימיון בין ההיסטוריה של התפתחות האינטרנט והבלוקצ’יין..
יאללה…
קהילה טכנולוגית
אינטרנט: פותח בעיקר על ידי אקדמאים וחוקרים בתחילת דרכו. המוסדות האקדמיים והמחקריים היו המנוע הראשוני מאחורי פיתוח האינטרנט והפיכתו לטכנולוגיה נגישה לכולם.
בלוקצ’יין: התפתח מקהילה של מתכנתים הארד קור, כאלו שמבינים בקריפטוגרפיה ודוגלים בחופש ופרטיות. הקהילה הטכנולוגית שסביב הבלוקצ’יין נשענה במקור על עקרונות של קוד פתוח ושיתוף ידע וזה מה שאיפשר לה להתרחב ולהתפתח במהירות.
חשדנות וספקות בתחילת הדרך
אינטרנט: רבים לא הבינו את הפוטנציאל שלו בהתחלה, הרבה ראו בו את התגלמות הרוע – פשיעה, פורנוגרפיה, פדופיליה, סחר לא חוקי, הונאות, טרור, הלבנות הון ועוד ועוד . בניית האמון באינטרנט והאימוץ הנרחב שלו הם תהליכים ארוכים שנבנו לאורך זמן ונבעו מבניית מנגנוני אבטחה, רגולציה, מוניטין, נוחות שימוש ומודעות ציבורית. עם הזמן האינטרנט צבר תאוצה, הפך במהרה לזירה גלובלית ועסקית והביא לשיתופי פעולה בקנה מידה עצום, לפיתוחים ומודלים עסקיים חדשים.
בלוקצ’יין: נתפס בתחילת הדרך ולעיתים עדיין כתשתית לפעילות לא חוקית או ספקולטיבית, למימון ארגוני טרור, הלבנות הון, ריבוי מקרי הונאות וגניבת כספים. ממיעוט של אנשים שהבינו את ערכו של ביטקוין ועד להנפקת תעודות סל שהפכו אותו למוצר “כשר” להשקעה עבור המיינסטרים, היה ועדיין תהליך ארוך וספקולטיבי שמצריך שינוי עמוק בתפיסות והפרדיגמות שגדלנו עליהם. מה שכן, עם הבנת הרציונאל, בניית האמון בטכנולוגיה, המוניטין שביטקוין ואתריום צוברים וצפייה בניסוי חברתי שמצליח, הטכנולוגיה החלה לקבל הכרה רחבה כבסיס לחדשנות ופיתוחים רבים.
בתחילת הדרך לא היה קל ומהיר
אינטרנט: לא תאמינו, אבל האינטרנט של שנות ה-90 היה איטי ולא יציב ומעבר לזה הצריך מיומנויות טכניות כדי להשתמש בו בגלל שלא היה ידידותי למשתמש הפשוט. לעיתים היה צריך לדעת קוד בשביל להשתמש בו. בהמשך הדרך, הוקמו תשתיות חדשות כדי לייצב את מהירות האינטרנט. כמובן שממשק המשתמש הפך לנוח, פשוט וידידותי החל מילדים ועד מבוגרים שמתמצאים בו בקלות.
בלוקצ’יין: בתחילת הדרך, הבלוקצ’יין היה טכנולוגיה מורכבת ולא נגישה לכל משתמש. ההתעסקות עם ביטקוין בראשית דרכו דרשה הבנה טכנית גבוהה בשביל לעשות פעולות פשוטות כמו לשמור ולשלוח מטבעות. בהמשך הזמן, התפתחו פתרונות וממשקים ששיפרו את חוויית המשתמש (כמו ארנקים דיגיטליים ועוד), והבלוקצ’יין הפך ליותר נגיש ופשוט לשימוש, עדיין יש הרבה עבודה לעשות. גם מבחינת מהירות – רשת הביטקוין לא מספיק מהירה בשביל להכיל את כל הטרנזקציות, אך כל הזמן נולדים פתרונות ומגנונים בכדי לשפר ולייעל את המהירות והקיבלות של כמות העסקאות שאפשר לבצע בשנייה.
שבירת גבולות
אינטרנט: חולל מהפכה בתפיסת הגבולות והריכוזיות בעולמנו. לראשונה בהיסטוריה, חומות המידע נשברו! המידע נגיש לכולם מבלי להשען על גורמים מסויימים שיספקו את המידע (שליחים, הודעות מטעם המדינה, טלווזיה ועוד). האינטרנט יצר פלטפורמה גלובלית שבה מידע זורם חופשי מעבר לגבולות מדינתיים, מאפשר לעסקים לפעול בשווקים בינלאומיים בקלות חסרת תקדים, ומחבר אנשים מרחבי העולם בקהילות וירטואליות ובכך הביא לגלובליזציה בכלכלה, בתרבות ובחברה.
בלוקצ’יין: לוקח את המגמות האלו צעד אחד קדימה. בעוד שהאינטרנט ביזר את המידע והתקשורת, הבלוקצ’יין מבזר את האמון והערך. הוא מאפשר העברת נכסים דיגיטליים ללא צורך במתווכים מרכזיים, יוצר מערכות פיננסיות חוצות גבולות מבלי צורך בגוף שינהל או יאשר וידע עלינו את כל המידע. תארו מצב בו אפשר לקנות ניר ערך בישראל ולמכור אותו בארה”ב על הבלוקצ’יין, כן בכזו קלות, בכל שעה ובלי הליך פתיחת חשבון ארוך ומייגע. בלוקצ’יין מציע פלטפורמה לחוזים חכמים שיכולים לאכוף הסכמים ללא תלות במערכות משפט לאומיות. כפי שהאינטרנט שינה את האופן שבו אנו מתקשרים וצורכים מידע, הבלוקצ’יין עשוי לשנות את האופן שבו אנו מנהלים עסקאות, מאחסנים ערך, ומגדירים בעלות בעולם דיגיטלי חסר גבולות.
מי מנהל את המידע שלנו
אינטרנט: עידן האינטרנט הביא עמו מהפכה במידע, אך גם אתגר משמעותי לפרטיות שלנו. פעולות במרחב הפיזי כמו מפגש חברתי, שיחה עם חברה, קניית עיתון שאינן בעלות חשיבות, היו אנונימית. היום כל פעולה ולו הקטנה ביותר במרחב הדיגיטלי מתועדת באופן שבו ניתן לבנות סיפור חיים שלם על כל אדם ואדם, כתלות בפעילותו ברשת. כל קליק, רכישה, או אינטראקציה מקוונת הפכו לנתונים בעלי ערך, נאספים, מנותחים ומנוצלים על ידי חברות, תאגידים וגופים ממשלתיים.
בלוקצ’יין: בעידן הבלוקצ’יין, האפשרויות לשקיפות ולפרטיות משתלבות באופן מעניין. הבלוקצ’יין מאפשר תיעוד של כל הפעולות ברשת הבלוקצ’יין במטרה לייצר שקיפות מרבית. לצד זה, הרישום נשמר בצורה שהיא אנונימית על ידי כתובת ארנק ולא מזוהה עם משתמש מסויים. באופן הזה אפשר לייצר אינסוף כתובות ארנק כדי לשמור על פרטיות בלי לדעת מי הבעלים של אותו ארנק. דבר נוסף וחשוב הוא שהמידע שנצבר לא יהיה בידי גורם ריכוזי אחד שמכיר אותנו היטב ולהשתמש במידע להטייה צרכנית או אפילו פוליטית.
הזדמנויות עסקיות
אינטרנט: הוליד מודלים עסקיים חדשים ותעשיות שלמות כמו מסחר אלקטרוני, רשתות חברתיות, שירותי ענן, צריכת שירותים דיגיטליים, צריכת פנאי ובידור ועוד. ההתפתחות המהירה של האינטרנט יצרה הזדמנויות חדשות ליזמים וחברות טכנולוגיה ובטח להתפתחות של חברות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק. תופעה חדשה שנולדה היא הכח העצום שיש בידי החברות הללו. הכוח הזה גדול מהכוח שיש למדינות. הדבר נובע מכמויות המידע שיש להן על מילארדי משתמשים ומכל העולם. הם מכירים את האנשים יותר טוב מהמדינות, לעיתים יותר טוב מבני משפחה קרובים. לא סתם החברות הללו הגיעו לשווי השוק הגדול בעולם ובטוחה שהכוח הפוליטי שלהם גדול לא פחות, בכל זאת, בעל המאה הוא בעל הדעה.
בלוקצ’יין: מציע הזדמנויות חדשות ומודלים חדשים להרוויח כסף. במודל של הבלוקצ’יין ובהנתן שאין מתווך שגוזר קופון על השירותים, הרווח מתחלק בין המשתמשים, שהם לקוחות הקצה. לדוגמא: אם בחרתי להלוות את המטבעות שברשותי למישהו אחר או לייצר נזילות לבורסה, אני זו שאהנה מהריבית (או אשא בסיכון) וזה בלי מתווך שלרוב גובה חלק ניכר מהרווחים. אגב, כך בדיוק פועל הבנק – לוקח כסף בעו”ש פרטי ועליו יוצר הלוואה ללקוח אחר, רק שאנחנו לא נהנים מזה. באותה המידה בבלוקצ’יין ניתן להשתתף בתהליכי הכרייה והאימות ועל כך להרוויח כסף, כל אחד יכול לקחת חלק ברשת. לחלופין הבלוקצ’יין מקדם תפיסה שאם אני הבאת ערך לרשת, לדוגמא, אם העלתי סטורי שמשך הרבה משתמשים לאינסטרגם, גם אני אתוגמל על כך באופן ישיר. אם השקעתי אנרגיה, עליי לקבל תמורה.
חזון עתידי
אינטרנט: בתחילת דרכו של האינטרנט, אף אחד לא יכל לדמיין שהוא ישנה את פני החברה, אפילו מומחי טכנולוגיה מובילים חזו עתיד מוגבל לאינטרנט. בטח שאף אחד לא דמיין שיוולדו חברות עתק, שירותים מתקדמים ושהעולם שלנו לא יראה את עצמו לרגע אחד לא מחובר לרשת. אף אחד לא האמין שהאינטרנט יחדור ויהיה בשימוש על ידי מילארדים של אנשים ויהווה מצרך צריכה בסיסי לתקשורת, עבודה ופנאי.
בלוקצ’יין: היום אנו בשלב שמעטים האנשים שמבינים איך בלוקצ’יין ישנה את העולם, בכך שהוא יוליד מודלים עסקיים חדשים, בזה שהוא ישים את האנשים במרכז ויוריד את המתווכים (ממשלות, גופים וחברות הענק), בכך שהוא יביא לקלות שלא מוכרת לנו היום בצריכת שירותים פיננסים, העברות בעלות (של רכבים, דירות לדוגמא), את היכולת הישירה שלנו להשפיע בהצבעות ממשלתיות בצורה שקופה וגלויה, בקנייה ומכירה של ניירות ערך בכל שעה ובכל העולם ועוד. אני בטוחה שעוד כמה שנים ילדים יפתחו בשניות ארנק דיגיטלי וישלמו במטבעות קריפטו ולא יבינו למה הם צריכים לחכות כמה ימים לאישור והקמה של חשבון בנק. לא נכנסתי פה לכל החדשנות והעתידנות, אך דעו שכל אלו הולכים להביא למהפכות מאוד גדולות שיעצבו את פני החברה, התרבות, הכלכלה והעסקים באופן שקשה לחזות אותו.
סיכום
בעוד שהאינטרנט והבלוקצ’יין הן שתי טכנולוגיות שונות מאוד, יש דמיון רב באבולציה שהן עברו/עוברות. שניהם התחילו כרעיונות מהפכניים, נתקלו בספקנות וחשדנות, מלווים בהרבה פחדים וחששות, והתפתחו בהדרגה תוך יצירת שינויים משמעותיים בחברה, בעסקים ובכלכלה. כפי שהאינטרנט שינה את העולם באופן שלא יכולנו לצפות, כך גם הבלוקצ’יין עשוי להוביל לשינויים מרחיקי לכת בעתיד הקרוב. כמובן שתחזיות הן קשות ולא באמת צפויות, רק הזמן (ועוד כמה גורמים) יחליטו מה יהיה עתיד הבלוקצ’יין.
התכנים באתר אינם מהווים יייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתכני האתר משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. על אף מאמצים למנוע זאת, המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, או לא מעודכן. כל הפועל על סמך הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד.